בס"ד
היינו כחולמים
חזון והתמדה הופכים למציאות
בשנים האחרונות נוספו כמה יצירות מדהימות לבית הכנסת
היצירה הראשונה היא הבימה המרכזית שעליה חלמתי כ-20 שנה והתוכנית שלה חיכתה כל השנים הללו. כמובן, המחיר מאד הגבוה האריך את ההמתנה עד שנמצא החיבור עם המפעל בחו"ל. הבימה זה המקום שהיה הכי קרוב לליבי מכיוון ששם אני עומד כחזן מאז שנות ה-80. העבודה נעשתה במפעל באינדונזיה, הכל בגילוף עבודת יד מעץ מהגוני שעבר טיפול נגד עש. הקשתות שנעשו בבימה הם למעשה החזרת הקשתות שהיו פעם בבית הכנסת לאורכה ולרוחבה בין עמוד לעמוד.
בספר שער הגילגולים שכתב תלמידו של האר"י שהיה בטבריה כ-200 שנה לפני זמנו של ר' חיים אבו לעפיא בהקדמה ל"ז כתב, "בטבריה בתוך העיר עצמה יש בסופה לצד דרום בשפת הים בית כנסת גדול ליהודים, ויש שם קדושה גדולה מזמן קדמון, אבל אינו במקום הכותל הדרומי שבו ההיכל עכשיו, אלא באמצע האורך בית הכנסת בקשת השניה באותה קרן זוית שבצד מערב שם היה מורי ז"ל קובע מקום תפילתו בהיותו שם לפי שיש שם קדושה נפלאה".
צוות ההתקנה עמל קשה במשך כשבוע יום ולילה כדי להרכיב את הבימה ואת הקשתות שכל אחת מהן שוקלת כ-300 קילו.
היצירה השניה בקיר הצפוני שהורכבה בשנת 2022 לפני כשלוש שנים היא יצירה מאד מיוחדת וזה התחיל מזה שהקיר עליו הותקנה היה קיר שמורכבים עליו 5 תמונות בגודל של מטר על מטר של המקומות הקדושים. לצערי הקיר התחיל להתנפח ולהתקלף כיון שמבנה בית הכנסת הוא מבנה עתיק העשוי מאבנים עם מילוי חצץ והלחות מחלח לת בהן.
חיפשתי פיתרון יצירתי שבו לא נצטרך לקלף את הקיר ולייצר אבק שלא יהיה ניתן להשתלט עליו. הרעיון שעלה הוא לצפות את הקיר בלוחות גבס ואז לצבוע. אך לבסוף עלה רעיון אחר לצפות אותו בעץ עם חמשת המקומות הקדושים במסלול. בני חגי הציע שכדאי לשלב משהו שקשור לבית הכנסת. בדיוק באותה תקופה למדתי קורס מורי דרך ובשילוב האירוח של קבוצות מטיילים המגיעות לבית הכנסת עלה הרעיון ליצור על הקיר נקודת הדרכה שבה יהיה אפשר להמחיש את מסע חייו של ר' חיים אבולעפיא זצ"ל.
הזמנתי את בעל המפעל מחו"ל והוא בתגובה אמר לי שאני מאתגר אותו. הכנתי לו סקיצות וחיפשתי תמונות מתאימות וכך יצרתי מסלול של הרב שהולך מנקודה לנקודה עד שבסוף מלווים אותו קבוצת אנשים לדרכו האחרונה. תהליך הכנת הסקיצות ועד האישור ארך כארבעה חודשים. העבודה נעשתה בחו"ל כארבעה חודשים נוספים ולאחר מכן ההובלה בים כשלושה חודשים. לאחר שכל החל קים הגיעו לארץ תהליך ההרכבה לקח כשבוע.
אין היום מי שלא מתפעל מהרעיון ומהיופי של היצירה. אורך היצירה הוא שמונה מטרים וגובהה ששה מטרים.
היצירה השלישית הורכבה בשנת 2024 בקיר המזרחי והיא למעשה משתלבת עם תמונות שבעת המינים שכבר היו תלויות על הקיר. המניע ליצירה הזו נובע מסיבות דומות בהן הלחות התנפחויות הצבע ושברי הטיח. מתחת לתעלת המיזוג היו כמה תמונות עתיקות של תהלים מצוירים בצורת המנורה ורציתי לשמר אותם ולשלב אותם על הקיר במקום לזרוק אותם לגניזה או לארכיון. מכיוון שאני אוהב אומנות בסגנון מרוקאי החלטתי לשלב צורות של שערים מרוקאים ובתוך כל שער לשבץ את אחת התמונות. את התמונות הישנות ניקיתי וחידשתי את הצבע של המסגרות שלהם, וכך חזרו הן לחיים.
בין החלונות החלטתי לשלב מוטיבי חגים וכך גם החלונות קיבלו צביון יהודי. עבור זה נעשו מוטיבי חגים לפי הסדר הכרונולוגי. ובסופו של דבר היצירה הזו משלבת בין חדש לישן. גם עבודה זו לקחה כשנה משלב התכנון ועד ההרכבה. בתהליך זה גם החלפתי את הספריות הישנות עם דלתות הויטראז' שהיו בקיר הדרומי לספריות אחרות המתאימות בצבע ובצורת הגילוף לכל שאר היצירות. הן הוזמנו ללא ויטראז'ים ואני בסבלנות הפרדתי כל זכוכית מהדלת הישנה והתקנתי אותה בדלת החדשה.
הציור בכיפה החליף את הצבע הלבן שבו היתה צבועה הכיפה. תוך כדי שיטוטים שלי באתרי אינטרנט נתקלתי בציורי ערבסקות עגולות ומתוך כך הבזיק בי הרעיון לשלב ערבסקה כזו בכיפה. הבאתי אומן בשם שלומי וקנין שבנה פיגום במרכז בית הכנסת ועבד כחודש על היצירה. אין לערבסקה הזו קשר ישיר למוטיב אחר בבית הכנסת, אך היא נבחרה בגלל ריבוי הצבעים העזים שזה מתאים למקום, ובהתאמה שלה לסגנון העתיק.
מסע חיים של ר' חיים אבולעפיא זצוק"ל
(תיאור מפורט של מסע חייו של ר' חיים אבולעפיה)
בעבודת אומנות זו הומחש מסע חייו של ר' חיים אבולעפיא זצוק"ל מיום הוולדו ועד לפטירתו.
ישנם נק' ציון חשובות במהלך חייו בו אנו רואים אותו פוסע בשביל לאורך המקומות בהן היתה לו השפעה גדולה.
תחילת המסע כמובן בתאריך ובמקום בו הוא נולד בחברון בשנת 1660 שנת ה'ת"כ שם גדל. ולאחר מכן בישיבה אצל הרב גלנטי בירושלים בה התעצבה דמותו ובה הוא נתגלה כעילוי בתורה.
בהמשך הוא מתמנה לרב ראשי בצפת בשנים 1718-1720 ה'ת"כ-ה'תע"ח לאחר שרבו ביקש ממנו להתמנות לתפקיד חשוב זה.
תוך כדי ישיבתו בצפת ביקש מהשמש שלו להגיע לביקור בטבריה לקברו של ר' מאיר בעל הנס בשנת 1719 ה'תע"ט, שם התרחש אירוע מיוחד עם דאהר בנו של השליט עומאר. אירוע חשוב שמהווה מפנה בדרך חזרתו אחר כך לטבריא לאחר מכן.
מצפת הוא מתבקש להגיע לאיזמיר שבתורכיה ששם היתה קהילה יהודית גדולה וחשובה עם הרבה ישיבות ותלמידי חכמים. רק לאחר פניות רבות הסכים להתמנות לרב ראשי באיזמיר בין השנים 1720-1740 ה'ת"פ-ה'ת"ק.
מאיזמיר נתבקש לחזור ולחדש את היישוב העברי בטבריה על ידי אותו דאהר אלעומאר שמתמנה להיות השליט של כל ארץ הגליל לאחר מות אביו. ורק בפעם השלישית צלח בידו להביאו לטבריה והוא בן 80 בשנת 1740 ה'ת"ק.
לאחר שהקים ובנה את טבריה ובית הכנסת בין השנים 1740-1744 ה'ת"ק -ה'תק"ד הרב נפטר בו' בניסן ה'תק"ד וכאן מלוים אותו למקום מנוחתו בסוף שביל חייו לבית העלמין הישן בטבריה.
נכתב ע"י יוסי רווח
חזן בית הכנסת משנת 1980